רבי יעקב יצחק רוּדֶרמן

תולדות חייו

נולד בשושן פורים, טו באדר ב ה'תר"ס (1900), בדולהינוב (בלארוס), בן שמיני ובן זכר יחיד אחרי שבע בנות. אביו, רבי יהודה לייב רודרמן, היה רב העיירה וחסיד של האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. האב עודד את בנו לבקר בכמה ישיבות לפני שיבחר את דרכו, ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ובישיבת סלונים. משם עבר לישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, ושם למד אצל רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה) ואצל ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. קיבל סמיכה מרבי משה מרדכי אפשטיין ומרבי מאיר אטלס. אחר כך למד חמש שנים אצל רבי אברהם דובער כהנא שפירא, רבה של קובנה, שגם הוא סמך אותו. בשנת ה'תרפ"ד (1924) נשא את פייגא, בת רבי שפטל קרמר ודבורה בת רבי שרגא פייבל פרנק, ובכך נעשה קרוב משפחה של רבו רבי משה מרדכי אפשטיין. בשנת ה'תר"צ (1930) הדפיס בקידן את ספרו "עבודת לוי" על סדר קדשים, ובו גם חליפת מכתבים עם גדולי דורו. באותה שנה היגר לארצות הברית ולימד בישיבה בניו הייבן שבקונטיקט, שעברה לאחר מכן לקליבלנד שבאוהיו, ושם מונה לראש הרמ"ים. בשנת ה'תרצ"ב (1932) הזמין אותו הראי"ה קוק ללמד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אך הוא סירב מטעמים משפחתיים. בשנת ה'תרצ"ג (1933) התמנה לרב קהילת תפארת ישראל בבולטימור ויסד שם את ישיבת נר ישראל. בראשה עמד למעלה מחמישים שנה, עד פטירתו, והיא הייתה לאחת מהישיבות הליטאיות החשובות באמריקה. משנות החמישים היה חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית, ובשנת ה'תשט"ז (1956) היה מבין אחד עשר ראשי הישיבות שחתמו על איסור השתתפות במוסדות משותפים עם התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית. כמו כן היה חבר הנהלת תורה ומסורה. מתלמידיו: רבי אבא יעקב ליף, רבי משה יעקב בורק, רבי נחום אליעזר רבינוביץ, רבי משה שרר, רבי שמואל בלום, רבי נח וינברג, רבי נפתלי קפלן ורבי אהרן פלדמן. חתנו, רבי יעקב וינברג, בעלה של בתו היחידה חנה, ירש את מקומו בראשות הישיבה. אחרי פטירתו הוציאו תלמידיו לאור מסיכומי שיעוריו ושיחותיו את הספרים "שיחות לוי", "משמרת לוי" ו"שיחות עבודת הלוי" על פרשיות השבוע והמועדים. נפטר ביד בתמוז ה'תשמ"ז (1987), בגיל 87, ונקבר בבית העלמין יונייטד היברו בבולטימור.