רבי חיים פנחס שיינברג זי"ע

תולדות חייו

נולד בכ"ז באלול ה'תר"ע (1910) בעיירה אוסטרוב שבפולין, לרבי יעקב יצחק ולאמו יוספה לבית טמבק. אביו היגר לארצות הברית עוד לפני לידתו, ובילדותו עבר עם אמו לניו יורק. המשפחה התיישבה ברובע הלואר איסט סייד, ושם גדל. למד בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק אצל רבי משה סולובייצ'יק ורבי שלמה פוליצ'ק. אחר כך למד בסמינר הרבני בניו הייבן אצל רבי יהודה לבנברג, ובבוסטון אצל רבי יוסף דוב סולובייצ'יק. הוסמך להוראה בידי כמה מגדולי הדור, ובהם רבי ברוך בער ליבוביץ. בט"ו באדר א' ה'תרפ"ט (1929) נשא את באשע, בת רבי יעקב יוסף הרמן, ואחרי נישואיו למד כחמש שנים בישיבת מיר. נמנה גם עם תלמידיו של רבי שמעון שקופ. כשחזר לארצות הברית כיהן רב בקהילת "ביקור שלום אנשי אוסטרובה" בברוקלין. כעשרים וחמש שנה שימש משגיח רוחני בישיבת חפץ חיים בקווינס. בה'תשכ"א (1961) ייסד בשכונת בנסונהרסט בברוקלין את ישיבת תורה אור, ובה'תשכ"ה (1965) עלה לארץ ישראל והעביר את הישיבה לירושלים. הישיבה השתקעה בקריית מטרסדורף, והוא שימש רבה של השכונה ופוסק מוכר. נבחר לחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה, ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו. חיבורו העיקרי הוא טבעת החושן, חמישה כרכים על חושן משפט. חיבר גם את אגרא דשמעתתא על ספר שב שמעתתא, מילואי אבן על אבני מילואים, משמרת חיים (שאלות לימוד), שיעורי רבי חיים פינחס על שבע מסכתות, אמרי חיים על סדר קדשים ומסכת נדה, דרך אמונה וביטחון, ונתיבות חיים (שיחות מוסר). בין תלמידיו היו רבי חיים דב אלטוסקי, חתנו, ורבי נח אורלוביץ, רבי יוסף שטרן, רבי מרדכי לוין ורבי אליהו פרנקל. היו לו בן ארבע בנות. בנו רבי שמחה שיינברג ירש את מקומו בראשות הישיבה. רעייתו נפטרה בחשוון ה'תש"ע, אחרי כשמונים שנות נישואין. הוא נפטר בירושלים בכ"ז באדר ה'תשע"ב (2012), בן 101, ונקבר בהר הזיתים.