ח

רבי חיים מרדכי רוזנבוים זי"ע - הדבר חיים

אחרוני זמננוחסידים

נולדכד באייר ה'תרס"ג, 21/05/1903 למניינם·צ'רנוביץ

נפטרטו בטבת ה'תשל"ח, 25/12/1977 למניינם·בני ברק

נטמןהר הזיתים, ירושלים

אדמו"ר מנדבורנה ביפו ובבני ברק, מייסד ישיבת מאמר מרדכי, בעל "דבר חיים" על התורה והמועדים.

קשרים

אמו
מלכה
בני/בנות זוג
סימה רייזל רוזנבוים
ילדיו
רבי יעקב יששכר בער רוזנבויםיצחק אייזיק יהודה יחיאל רוזנבויםאסתר מלכהשפרהרייכל
תלמידיו
רבי מנחם קלייןרבי נתן נטע לנדמןרבי חיים דוד קובלסקירבי נחום רוגוזינסקי

מקומות בהם פעל

  • סיגטאדמו"ר
  • סאטמראדמו"ר
  • ירושליםישב בבית מזמיל ובשכונת הבוכרים (מ-1947)
  • יפואדמו"ר ומייסד ישיבת מאמר מרדכי (1948–1960)
  • בני ברקאדמו"ר נדבורנה בגבעת רוקח (1960–1978)

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ד באייר ה'תרס"ג (1903) בצ'רנוביץ (אוקראינה), בן לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה, ולרבנית מלכה, וגדל בעיר. בגיל חמש עשרה נשא לאשה את בת דודו סימה רייזל, בת רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת ה'תרפ"ג (1923), בחיי אביו ולפי הוראתו, החל לכהן כאדמו"ר. ישב בסיגט ובסאטמר שברומניה. בימי השואה גורשה משפחתו ממקום למקום, ובגטו דורוהוי ישב בבית דין מיוחד להתרת עגונות. בשנת ה'תש"ח (1947) עלה לארץ ישראל וישב תחילה בירושלים. במלחמת העצמאות עבר ליפו, ושם פתח את חצרו וייסד את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת ה'תש"ך (1960) עבר לבני ברק. נודע כפועל ישועות. תורתו נדפסה בספר "דבר חיים" על התורה והמועדים, והוא חיבר גם ניגונים שמושרים בחצר נדבורנה עד היום. נפטר בט"ו בטבת ה'תשל"ח בבני ברק, ונקבר בהר הזיתים בירושלים, באוהל אדמו"רי נדבורנה.

תולדות חייו

רבי חיים מרדכי רוזנבוים נולד בכ"ד באייר ה'תרס"ג (1903) בצ'רנוביץ (אוקראינה). אביו היה רבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר הזקן מנדבורנה, ואמו הרבנית מלכה. הוא היה האדמו"ר השביעי בשושלת נדבורנה, הדור הרביעי לרבי מרדכי מנדבורנה, והאדמו"ר השני של החסידות בארץ ישראל. גדל בצ'רנוביץ ונוסח הדלקת נרות חנוכה קיבל מאביו ומדודו רבי אליעזר זאב. בגיל חמש עשרה נשא לאשה את הרבנית סימה רייזל, בת דודו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. בשנת ה'תרפ"ג (1923), עוד בחיי אביו ולפי הוראתו, החל לכהן כאדמו"ר, ולאחר פטירת אביו המשיך בהנהגה. ישב בסיגט ואחר כך בסאטמר שברומניה. בימי השואה גורשה משפחתו מעיר לעיר בתנאים קשים. בגטו דורוהוי ישב בבית דין מיוחד שעסק בהתרת עגונות. בסוף שנת ה'תש"ח (1947) עלה לארץ ישראל דרך חיפה, וישב תחילה בירושלים, במעברת בית מזמיל. בנו יצחק אייזיק יהודה יחיאל עלה על ספינת המעפילים "כנסת ישראל", נורה בידי הבריטים ונקבר בחיפה. במלחמת העצמאות עבר ליפו, ולאחר קום המדינה פתח שם את חצרו וייסד את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". בשנת ה'תש"י (1950) פתח בית מדרש בשכונת הבוכרים בירושלים, ובשנת ה'תש"ך (1960) עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בגבעת רוקח. נודע כפועל ישועות, ורבים באו לבקש את ברכתו. בין המקורבים אליו היו רבי מנחם קליין מפרנקפורט, רבי נתן נטע לנדמן, לימים רבה של חולון, רבי חיים דוד קובלסקי, ראש מכון דף היומי, ורבי נחום רוגוזינסקי, ראש ישיבת מאורות התורה בטלז סטון. דברי תורתו על התורה והמועדים נדפסו בספר "דבר חיים", ועל שמו נקרא "הדבר חיים". הוא חיבר גם ניגונים שמושרים בחצר נדבורנה עד היום. נפטר בט"ו בטבת ה'תשל"ח בבני ברק, בן שבעים וארבע, ונקבר בהר הזיתים בירושלים, באוהל אדמו"רי נדבורנה. את מקומו מילא בנו רבי יעקב יששכר בער, שהקים את קריית נדבורנה ואת בית המדרש הגדול בבני ברק. חתניו היו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-סיגט ורבי אליעזר זאב מראחוב ברמת גן.

ספריו1

  • דבר חיים

קישורים חיצוניים