
קשרים
- אביו
- רבי ישראל הגר
- בני/בנות זוג
- מרגליא, בת רבי זאב מרחמסטריווקא
- ילדיו
- רבי משה יהושע הגררבי מרדכי הגר
- תלמידיו
- רבי שמואל יעקב כהןרבי מנחם מנדל מונדרר
מקומות בהם פעל
- וילחוביץרב העיר וסביבותיה (עד 1936)
- גרוסוורדייןאדמו"ר ויז'ניץ (1936–1946)
- בלגיהשהה לאחר המלחמה (1946–1947)
- בני ברקאדמו"ר ויז'ניץ, הקים את שיכון ויז'ניץ (1947–1972)
תמצית ביוגרפית
נולד בט"ו בכסלו ה'תרמ"ח (1887) בוויז'ניץ (אוקראינה) לאביו רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בעל "אהבת ישראל". בשנת ה'תרס"ה (1905) נשא את מרגליא, בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. בחיי אביו כיהן כרב בווילחוביץ ובסביבותיה, ולאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936) התמנה לאדמו"ר בגרוסוורדיין (רומניה). בתקופת השואה נשלח לגטו ולמחנה עבודה, וניצל בבריחה לגבול רומניה. לאחר המלחמה שהה בגרוסוורדיין ובבלגיה, ובאלול ה'תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל. בבני ברק הקים את שיכון ויז'ניץ ואת מוסדות החסידות, והיה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דברי תורתו נדפסו בספר "אמרי חיים", ובשמו נקרא. נודע גם כמלחין ניגונים. נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב (1972) ונקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.
תולדות חייו
רבי חיים מאיר הגר נולד בט"ו בכסלו ה'תרמ"ח (1887) בוויז'ניץ (אוקראינה), לאביו רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בעל "אהבת ישראל". בשנת ה'תרס"ה (1905) נשא את מרגליא, בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. עוד בחיי אביו כיהן כרב בווילחוביץ ובסביבותיה. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרצ"ו (1936) התמנה לאדמו"ר מוויז'ניץ, האדמו"ר הרביעי בשושלת, וישב בגרוסוורדיין (רומניה). בתקופת מלחמת העולם השנייה הסתיר צעירים מפני הגיוס לשירות העבודה ההונגרי. לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים בשנת ה'תש"ד (1944) נשלח לגטו, ומשם הועבר למחנה עבודה קטן. לפי המסופר פצע את עצמו כדי שלא יצטרך לחלל שבת, ולבסוף ברח עם כמה מחבריו לגבול רומניה, בשעה ששאר העצורים נשלחו לאושוויץ. אחרי המלחמה שב לגרוסוורדיין, ולאחר מכן שהה כשנה בבלגיה. באלול ה'תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל, ובשנת ה'תש"ח (1948) החל להקים בבני ברק את שיכון ויז'ניץ, שכלל דירות מגורים, מוסדות חינוך וישיבות. לצורך מימון המוסדות הקים גם מלון ואולם אירועים. היה ממנהיגי היהדות החרדית וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בתורתו ראה בשירה ובשבח לבורא יסוד בעבודת ה'. הוא הרבה בעריכת התוועדויות בלילות שבת שבהן שרו ואמרו דברי תורה, וייחס לחג הפסח משמעות מיוחדת כביטוי לאמונה ולשירה. הלחין ניגונים רבים, וחלקם נעשו מוכרים גם מחוץ לחוגי החסידות. דברי תורתו נדפסו בספר "אמרי חיים", ובשמו נקרא "האמרי חיים". לאחר פטירתו נאספו דבריו גם ב"ליקוטי אמרי חיים" וב"תורת אמרי חיים". בין תלמידיו היו רבי שמואל יעקב כהן ורבי מנחם מנדל מונדרר. בניו, רבי משה יהושע הגר ורבי מרדכי הגר, הנהיגו אחריו את חסידות ויז'ניץ בבני ברק ובמונסי. נפטר בט' בניסן ה'תשל"ב (1972) בגיל 84, ונקבר בחלקת ויז'ניץ בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק, בחלקה שקנה עוד בחייו. ברחובות, בישיבות ובבתי מדרש בארץ ישראל נקרא שמו.
ספריו2
- אמרי חיים
- ליקוטי אמרי חיים