רבי חיים לייב שמואלביץ

תולדות חייו

נולד בב' בתשרי ה'תרס"ג (1902) בקובנה (ליטא). אביו, רבי רפאל אלתר שמואלביץ, היה מגיד שיעור בישיבת נובהרדוק ואחר כך עמד בראש ישיבה בסטוצ'ין, ועל שם עיירה זו כונה הבן בצעירותו "רבי חיים סטוצ'ינער". אמו הייתה בתו של רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. עד גיל 16 למד תורה אצל אביו. אחר כך עבר ללמוד בישיבת שערי תורה בגרודנו, אצל רבי שמעון שקופ. רבי שמעון השפיע רבות על דרך לימודו, ועוד בהיותו צעיר מינה אותו למגיד שיעור לתלמידים הצעירים. בשנת ה'תרפ"ה (1925) עבר לישיבת מיר ונודע בה כעילוי. בג' בטבת ה'ת"ר (1930) נשא לאשה את חנה מרים, בתו של ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל, ומשנת ה'תרצ"ו (1936) מסר שיעורים בישיבה. בשנות מלחמת העולם השנייה גלתה ישיבת מיר לשנגחאי, והוא עמד בראש הנהגת חייה היום-יומיים של הישיבה ואף טיפל בענייני הכספים של כמה ישיבות שהיו שם. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והצטרף לישיבת מיר בירושלים. בשנת ה'תשכ"ה (1965), לאחר פטירת חותנו, נעשה ראש הישיבה. לאחר פטירת גיסו רבי חיים זאב פינקל החל למסור שיחות מוסר בישיבה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בין תלמידיו היו רבי נחום פרצוביץ, רבי חיים ווולקין, רבי שמואל יעקב בורנשטיין, רבי אליהו ברוך פינקל ורבי שבתי רפפורט. בנו רבי מאיר כיהן כדיין בירושלים והיה העורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. בין חתניו היו רבי נחום פרצוביץ, רבי יצחק עזרחי ורבי ישראל מאיר וייס. חיבוריו נערכו בידי בני משפחתו ותלמידיו. "שיחות מוסר" הוא קובץ שיחות המוסר שמסר בישיבת מיר. בחייו העלו אותן על הכתב בנו רבי רפאל ואחיינו רבי אריה פינקל, ולאחר מכן ערכו אותן נכדיו מחדש. הספר נפוץ מאוד בעולם הישיבות. "שערי חיים" כולל את שיעוריו על מסכתות גיטין, קידושין, כתובות ובבא בתרא, ו"מים חיים" עוסק במסכתות מקוואות, מכשירין וידיים. לאחר פטירתו יצא לזכרו ספר זיכרון. בסוף ימיו שכב כחודשיים במצב קשה בבית החולים שערי צדק. נפטר בג' בטבת ה'תשל"ט (1979), בגיל 76, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.