רבי חיים ישראל מפילוב

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'ת"ר (1840) בקוצק (פולין) לרבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני של קוצק, וגדל בהשפעת סבו רבי מנחם מנדל מקוצק. כשנפטר אביו בשנת ה'תרל"ג (1873) הלכו אחריו רוב החסידים, ומיעוטם הלכו אחרי אחיו הצעיר רבי צבי הירש מלומאז'. כחמש עשרה שנה כיהן כאדמו"ר בקוצק, ובשנת ה'תרמ"ח (1888) עבר לפילוב שליד לובלין, ושם התקבצו אליו אלפי חסידים. נהג בדרך מלכות כדרך רבי ישראל מרוז'ין. היה מראשוני האדמו"רים שתמכו בגלוי ביישוב ארץ ישראל, ובשנת ה'תרנ"א (1891) כתב את הקונטרס "שלום ירושלים", שבו הציע להעלות לארץ אלף משפחות שומרות תורה. מכתביו ושרידי חידושיו כונסו בספר "שארית ישראל". נפטר בי"ב בסיון ה'תרס"ה (1905) בפילוב, ובנו רבי יצחק זליג מסוקולוב מילא את מקומו.