
רבי חיים יהודה ליב אועירבאך זי"ע
נולדד בטבת ה'תרמ"ז, 31/12/1886 למניינם
נפטרכח באלול ה'תשי"ד, 26/09/1954 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
מייסד ישיבת המקובלים שער השמים בירושלים וראשה, מחבר חכם לב על אבן העזר.
קשרים
- אביו
- רבי אברהם דב אוירבך
- אמו
- רחל
- ילדיו
- רבי שלמה זלמן אוירבךרבי אליעזר אוירבךרבי אברהם דב אוירבךרבי רפאל דוד אוירבךלאהרחלמלכהשרה הינדא
- רבותיו
- רבי חיים ברליןרבי שמעון צבי הורוביץ
מקומות בהם פעל
- ירושליםראש ישיבת המקובלים שער השמים (1906–1954)
תמצית ביוגרפית
נולד ב-ד' טבת ה'תרמ"ז (1886), בנו של רבי אברהם דב אוירבך. קיבל סמיכה בגיל 18 מרבי חיים ברלין, ולמד קבלה אצל רבי שמעון צבי הורוביץ. בשנת ה'תרס"ו (1906) ייסד עמו בירושלים את ישיבת המקובלים שער השמים, ועמד בראשה. בשנת ה'תרע"ו (1916) שימש סגן קונסול פרס, ובתפקיד זה סייע ליהודים, ועל כך נידון למוות בידי השלטון העות'מאני ונאלץ להסתתר. היה חבר באספת הנבחרים הראשונה וממייסדי מפעל התורה. בשנת ה'תרפ"ח (1928) ייסד את תלמוד התורה שער השמים לילדי עדות המזרח. חיבר את הספר חכם לב על שולחן ערוך אבן העזר. בין בניו רבי שלמה זלמן אוירבך. נפטר בירושלים ב-כ"ח אלול ה'תשי"ד (1954), ונקבר בהר המנוחות.
תולדות חייו
נולד ב-ד' טבת ה'תרמ"ז (1886) לרבי אברהם דב אוירבך, ששימש ברבנות בצ'רנוביץ יותר משלושים שנה. אמו רחל הייתה בתו של רבי אברהם אליעזר מושלי מיפו, תלמיד החוזה מלובלין, ואחותו של זרח אלטר מושלי, ממייסדי שכונת נווה צדק. בצעירותו התמיד בלימוד, ובגיל 18 קיבל סמיכה לרבנות מרבי חיים ברלין. אצל רבי שמעון צבי הורוביץ למד קבלה, ובשנת ה'תרס"ו (1906) ייסד עמו בירושלים את ישיבת המקובלים שער השמים. בהמשך עמד בראשה. בשנת ה'תרפ"ח (1928) ייסד לצד הישיבה את תלמוד התורה שער השמים לילדי עדות המזרח, וכן כולל אברכים. בשנת ה'תרצ"ב (1932) נסע לארצות הברית לאסוף כספים, כדי להציל את הישיבה מפשיטת רגל. בימי מלחמת העולם הראשונה, בשנת ה'תרע"ו (1916), שימש סגן קונסול פרס בירושלים. בתפקיד זה העניק דרכונים פרסיים ליהודים והגן עליהם מפני השלטונות. השלטון העות'מאני גזר עליו על כך עונש מוות, והוא הסתתר כמה חודשים. לאחר המלחמה היה חבר באספת הנבחרים הראשונה. היה ממייסדי מפעל התורה וחבר בהנהלתו, ונמנה עם הדמויות הבולטות של היישוב הישן בירושלים. בשנת ה'תרפ"ז (1927) הדפיס בירושלים את ספרו חכם לב על שולחן ערוך אבן העזר. כמו כן חיבר קונטרס הלכתי, שבנו הביא בספרו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא", ופרסם מאמרים בכתבי עת תורניים. החל להכין מאות תשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא השלים אותן. בניו היו רבי שלמה זלמן אוירבך, מגדולי הפוסקים בדורו; רבי אליעזר אוירבך, ראש ישיבת שער השמים; רבי אברהם דב אוירבך, רב שכונת בקעה; ורבי רפאל דוד אוירבך, מנהל ישיבת שער השמים. בנותיו נישאו לרבי שלום שבדרון, לרבי שמחה בונים לייזרזון, לרבי אברהם הורוביץ ולרבי משה מאיר פראג. נפטר בירושלים ב-כ"ח אלול ה'תשי"ד (1954), בגיל 67, לאחר מחלה ממושכת, ונקבר בהר המנוחות.
ספריו1
- חכם לב