רבי חיים שבתאי - מהרח"ש

תולדות חייו

רבי חיים שבתי נולד בסביבות ה'שי"ז (1557) בשאלוניקי שבאימפריה העות'מאנית, לאביו רבי שבתי. כפי שנהגו בארצות המזרח, נקרא על שם אביו כשם שני, ומכאן הכינוי שבו נודע: מהרח"ש. שאלוניקי הייתה אז אחד המרכזים התורניים החשובים של יהדות ספרד המגורשת, והוא גדל והתחנך בה. למד בישיבתו של רבי אהרן ששון, ושם למד יחד עם רבי יוסף אסקאפה. נמנה גם עם תלמידי רבי שמואל די מדינה (המהרשד"ם) ורבי שלמה הכהן (המהרש"ך), גדולי הפוסקים בשאלוניקי בדור שלפניו. כבר בצעירותו התבלט בלמדנותו, ובגיל שלושים ושבע הצטרף לבית הדין של רבו רבי אהרן ששון. במשך כארבעים שנה עמד בראש הישיבה הגדולה של קהל שלום בשאלוניקי, והעמיד בה תלמידים רבים. הוא נחשב לרבן של קהילות העיר, אף שבאותה עת לא היו הקהילות מאוחדות באופן רשמי תחת רב ראשי אחד. שאלות הלכה נשלחו אליו מקהילות רבות, ואחד מבני דורו כתב שהוראתו התפשטה בכל התפוצות. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "תורת חיים", בארבעה חלקים, שעיקרו בענייני אבן העזר וחושן משפט. בו נכללים הקונטרסים "עגונה דאיתתא" על היתר עגונות, "מודעא ואונס" ו"עוללות הכרם". את כתביו ההדיר בנו רבי משה, שהיה ממשיך דרכו וחיבר את "תורת משה". מהרח"ש חיבר גם את "תורת הזבח" על הלכות שחיטה ואת "סדר גיטין", ושניהם נשארו בכתב יד. נוסף על אלה כתב חידושים על התלמוד, שרובם אבדו, ודרשות לשבתות ולמועדים. בין תלמידיו היו רבי שלמה הלוי בעל שו"ת "מהר"ש הלוי", רבי יהושע חנדלי בעל "פני יהושע", רבי אליהו אלפנדרי מקושטא ורבי חסדאי הכהן פרחיה. גם רבי דוד קונפורטי בעל "קורא הדורות" נמנה עם תלמידיו. אשתו הראשונה נפטרה בלא ילדים, ואשתו השנייה נפטרה במגפה בשנת ה'שע"ח (1618). נולדו לו ארבעה בנים: משה, יוסף, דוד חיים ושבתי. נפטר ביום י"ג בניסן ה'ת"ז (1647), בגיל למעלה מתשעים.