
קשרים
- אביו
- רבי יעקב חי
- בני/בנות זוג
- צפורה פינצי
- רבותיו
- רבי ישעיה באסןרבי יצחק חיים כנטרינירבי ישעיה בסאן
- תלמידיו
- רבי יקותיאל גורדוןרבי משה דוד ואלי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תס"ז (1707) בפדובה (איטליה) לאביו רבי יעקב חי לוצאטו, סוחר ותלמיד חכם. למד אצל רבי ישעיה באסן ורבי יצחק חיים כנטריני, והתפרסם כבר בצעירותו בחכמת התורה, בקבלה ובלשון ובשירה. בפדובה עמד בראש חבורת "מבקשי ה'" וכתב חיבורים רבים בקבלה. בשנת ה'תצ"א (1731) נשא לאשה את צפורה, בתו של רבי דוד פינצי ממנטובה. לאחר מחלוקת שהתעוררה סביב כתביו הקבליים עבר לאמשטרדם, ושם כתב והדפיס את חיבוריו הידועים: "מסילת ישרים", "דרך ה'" ו"דעת תבונות". בשנת ה'תק"ג (1743) עלה לארץ ישראל והתיישב בעכו, ושם נפטר במגפה בכ"ו באייר. לפי המסורת נקבר בטבריה, סמוך לקבר רבי עקיבא.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תס"ז (1707) בפדובה, שהייתה אז בתחום רפובליקת ונציה, למשפחת לוצאטו המיוחסת. אביו, רבי יעקב חי, היה סוחר אמיד ותלמיד חכם, ושם אמו היה דיאמנטה. מילדותו למד תלמוד ופוסקים אצל רבו המובהק רבי ישעיה באסן, ולמד גם אצל רבי יצחק חיים כנטריני. בנוסף רכש השכלה רחבה בלשון, בשירה ובחכמות כלליות. בגיל צעיר כתב חיבורים בדקדוק, ברטוריקה ובהיגיון, ביניהם "ספר ההגיון" ו"לשון לימודים", ומחזות שירה בעברית כגון "מעשה שמשון", "מגדל עוז" ו"לישרים תהלה". בפדובה התקבצה סביבו חבורת תלמידים וחברים שנקראה "מבקשי ה'". ביניהם היו רבי יקותיאל גורדון ורבי משה דוד ואלי, ועמם עסק בלימוד תורה ובקבלה ובתיקונים רוחניים. באותן שנים כתב חיבורים רבים בקבלה, ובהם "קל"ח פתחי חכמה", "אדיר במרום" ו"זוהר תנינא". בשנת ה'תפ"ו (1726) הוסמך להוראה. בכ"א בשבט ה'תצ"א (1731) נשא לאשה את צפורה, בתו של רבי דוד פינצי ממנטובה. כתביו הקבליים עוררו מחלוקת בין חכמי איטליה וגרמניה. בעקבותיה התחייב להפסיק לכתוב בקבלה ולהפקיד את כתביו בידי רבני ונציה, ובסופו של דבר עזב את איטליה. בשנת ה'תצ"ה (1735) לערך הגיע לאמשטרדם, ושם התקבל בכבוד בקהילה הספרדית. באמשטרדם כתב והדפיס את חיבוריו בתורת המוסר וההשקפה, ובראשם "מסילת ישרים". הספר מתאר את דרך עלייתו של האדם במדרגות המידות לפי ברייתא דרבי פנחס בן יאיר, ונעשה לאחד מספרי היסוד בתנועת המוסר ובעולם הישיבות. עוד חיבר את "דרך ה'" ואת "דעת תבונות", שבהם הציג באופן שיטתי את יסודות האמונה ואת דרכי ההשגחה. בשנת ה'תק"ג (1743) עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בעכו. שם נפטר במגפה בכ"ו באייר, יחד עם אשתו ובנו, בהיותו כבן ארבעים. שנת פטירתו שנויה במחלוקת בין החוקרים. לפי המסורת נקבר בטבריה, סמוך לקבר רבי עקיבא, ויש מסורות אחרות על מקום קבורתו. חיבוריו נלמדים עד היום, ונודעה להם השפעה רבה בעולם התורה, בתנועת המוסר ובחסידות.
ספריו35
- אדיר במרום
- ביאור הרמח"ל לאוצרות חיים
- דברי תורה בשם המגיד לרמח"ל
- דעת תבונות
- דרך ה'
- דרך חכמה
- דרך עץ חיים
- כללות שרשי החכמה
- כללי מאמר החכמה
- כללי ספר מלחמות משה
- כללי ספר קנאת ה'
- כללי פתחי חכמה ודעת
- ליקוטים מכתבי רמח"ל
- לישרים תהלה
- מאמר החכמה
- מאמר העיקרים
- מאמר ויהי מקץ
- מאמר על ההגדות
- מגדל עוז
- מסילת ישרים
- משכני עליון
- סוד המרכבה דמות אדם ויחוד
- ספר ההגיון
- ספר המליצה
- עשרה אורות
- עשרה פרקים - האילן הקדוש
- פירוש הרמח"ל לספר יצירה
- פירושי הזוהר לרמח"ל
- פנות המרכבה
- פסקי רקנאטי
- קל"ח פתחי חכמה
- קנאת ה' צבאות
- ראשי פרקים של דבר תורה
- רקנאטי
- תפילות לפינות המרכבה