
רבי חיים כפוסי זי"ע - בעל הנס
הרח"כ
מגדולי חכמי מצרים ופוסקיה, המכונה "בעל הנס", מחבר "באור החיים" על התורה ושו"ת.
קשרים
- רבותיו
- רבי יצחק בירב
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות שנת 1540 באלג'יר, למשפחה ממגורשי ספרד שיצאה ממנה בעקבות גזירות קנ"א. בהמשך עבר למצרים. לדבריו למד בישיבת רבי יצחק בירב, ולפי המסורת למד תורת הנסתר מהאר"י. נדד בין קהיר, אלכסנדריה ודמיאט, השיב לשאלות הלכה של יהודי מצרים והתכתב עם חכמי המזרח. נחלק בענייני הלכה עם רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש), רבה של מצרים. לפי המסורת התעוור ואחר כך חזרה אליו ראייתו בנס, ומאז חתם "ה' נסי חיים כפוסי" ונקרא "בעל הנס". חיבר את "באור החיים" על התורה, שו"ת ו"ספרי חיים" על מדרשי הלכה. נפטר בי"ב בשבט ה'שצ"א (1631) ונקבר בקהיר, וקברו משמש מקום עלייה לרגל.
תולדות חייו
נולד בסביבות שנת 1540 באלג'יר, למשפחה ממוצא ספרדי. משפחתו עזבה את ספרד בעקבות גזירות קנ"א (1391) והתיישבה בצפון אפריקה. לא ידוע מתי עברה המשפחה למצרים, ושם עברו עליו רוב ימיו. על רבותיו אין ידיעות ודאיות. הוא עצמו מעיד שישב בישיבתו של רבי יצחק בירב, בנו של רבי יעקב בירב. לפי המסורת למד מהאר"י את תורת הנסתר. היו שהעלו את ההשערה שעמד בראש ישיבה במצרים, אך אין לכך ראיות ברורות. חייו היו רצופים טלטולים ונדודים, והוא עבר בין קהיר, אלכסנדריה ודמיאט. השיב לשאלות הלכה של יהודי מצרים והתכתב עם חכמי המזרח הקרוב. בתשובותיו נשמר מידע רב על יהדות מצרים ועל הקהילות בתקופתו. נחלק בענייני הלכה עם רבה של מצרים, רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש), ובמידה פחותה גם עם רבי בצלאל אשכנזי בעל "שיטה מקובצת". בעודו יושב בדין התעוור. לפי המסורת שמע שמרננים אחריו שלקח שוחד, כביכול נתקיים בו "כי השוחד יעוור עיני חכמים". הכריז שאם אכן לקח שוחד יישאר עיוור, ואם לאו ייפקחו עיניו, ועיניו נפקחו. מאז חתם "ה' נסי חיים כפוסי", ונודע בכינוי "בעל הנס". תשובותיו נשארו בכתב יד מאות שנים. החיד"א ראה את הקובץ והביא ממנו בספריו. שלוש מהתשובות פרסם רבי יעקב משה טולידאנו בה'תרס"ט (1909), והקובץ המלא, ובו כשישים תשובות וחידושים על התלמוד, יצא לאור בה'תשע"א (2011). "באור החיים", ובו דרושים וביאורים על התורה, נדפס בירושלים בה'תרפ"ט (1929). פירושו "ספרי חיים" על מדרשי הלכה נדפס גם הוא, וקובץ דרשות שחיבר נשאר בכתב יד. נפטר בי"ב בשבט ה'שצ"א (1631). קברו בקהיר נשמר עד היום, ויהודים ומוסלמים עולים אליו לרגל. על שמו נקראו בית הכנסת כפוסי בקהיר ובית הכנסת כפוסי בחולון.
ספריו3
- באור החיים
- ספרי חיים
- שו"ת מהר"ח כפוסי