ח

רבי חיים הלוי זי"ע

אחרונים

נפטרה בסיון ה'תפ"ח, 13/05/1728 למניינם·לבוב

נטמןבית העלמין הישן, לבוב

ראש הישיבה בלבוב ופרנס ועד גליל רוסיה, שנשרף על קידוש השם עם אחיו רבי יהושע.

קשרים

אביו
רבי יצחק הלוי
אמו
רייצא בת רבי חיים בן רבי יהושע חריף
בני/בנות זוג
ליבע
ילדיו
חיה
תלמידיו
רבי יעקב יהושע פלק

מקומות בהם פעל

  • לבובראש הישיבה ופרנס הוועד (עד 1728)

תמצית ביוגרפית

נולד לרבי יצחק הלוי ולרייצא, בת רבי חיים בן רבי יהושע חריף מקרקוב. כיהן כראש הישיבה של שתי הקהילות היהודיות בלבוב (אוקראינה), ייצג את לבוב בהנהגת ועד גליל רוסיה ושימש פרנס בוועד הגליל. לפי המסורת למד אצלו בצעירותו רבי יעקב יהושע פלק בעל "פני יהושע". בשנת ה'תפ"ח (1728) נאסר עם אחיו רבי יהושע, בעלילה שלפיה שידלו מומר לשוב ליהדות, ונחקר בעינויים. סירב להמיר את דתו, ובה' בסיון ה'תפ"ח הוצא להורג ונשרף על קידוש השם. קהילת לבוב פדתה את אפרו וקברה אותו בבית העלמין הישן של העיר.

תולדות חייו

רבי חיים רייצס היה בנו של רבי יצחק הלוי ושל רייצא, בתו של רבי חיים בן רבי יהושע חריף מקרקוב. אמו התאלמנה בצעירותה, ניהלה את עסקי בעלה והורישה לבניה הון רב. אחיו היה רבי יהושע רייצס, ממנהיגי הקהילה. אשתו הייתה ליבע ובתו חיה. בלבוב כיהן כראש הישיבה של שתי הקהילות היהודיות בעיר. ייצג את לבוב בהנהגת ועד גליל רוסיה ושימש פרנס בוועד הגליל. לפי מקור אחד כיהן זמן קצר ברבנות בקמינקא. נודע כתלמיד חכם עשיר, ששלט גם בלטינית ובשפות זרות נוספות. לפי המסורת למד אצלו בצעירותו רבי יעקב יהושע פלק בעל "פני יהושע". באביב ה'תפ"ח (1728) טען כומר לשעבר, יאן פיליפוביץ', כי יהודי שכנע אותו לשוב ליהדות. בעקבות דבריו נאסרו רבנים מלבוב ומהסביבה, ובהם רבי חיים ואחיו רבי יהושע, באשמת שידול מומר לשוב ליהדות וביזוי הנצרות. במשך ארבעים ושמונה ימי מאסר נחקרו בעינויים, ולא הודו באשמה. רבי חיים דחה את ההצעות להמיר את דתו, ובשעת העימות פנה לארכיבישוף בלטינית וטען שנאסרו לשווא. בית הדין גזר עליו מוות בעינויים ושריפה. פסק הדין בוצע בה' בסיון ה'תפ"ח, ערב חג השבועות. לפני ההוצאה להורג שיחד את התליין כדי שימיתם תחילה, בתקווה שאחד מאיבריהם יינצל מן השריפה. לפי כרוניקות מאותה תקופה נהרגה בפרשה גם בתו חיה. קהילת לבוב פדתה את אפר האחים וקברה אותו בבית העלמין הישן בעיר, ועל קברם הוקמה מצבה גבוהה ועליה קינה. לזכרם תוקנו תפילות "אל מלא רחמים", ושמם נרשם בפנקסי חברה קדישא. מדי ערב חג השבועות הוסרה הפרוכת מארון הקודש בבית הכנסת "שושנת הזהב", והחזן אמר "אל מלא רחמים" לזכרם. אשתו ליבע תרמה פרוכת לבית הכנסת. בלבוב סיפרו סיפורים על האחים רייצס ושרו עליהם שירים.

קישורים חיצוניים