י

רבי יאיר חיים בכרך זי"ע - החוות יאיר

אחרונים

נולדה'שצ"ח, 1638 למניינם·ליפניק

נפטרא בטבת ה'תס"ב, 01/01/1702 למניינם·וורמייזא

נטמןבית העלמין היהודי העתיק, וורמס· מיקום הקבר במפה

רב וורמס, מגדולי פוסקי אשכנז, מחבר שו"ת חוות יאיר.

קשרים

אביו
רבי משה שמשון בכרך
אמו
טופריש
בני/בנות זוג
דינה, בת רבי משולם אליעזר ברלין מפולדא
ילדיו
רבי שמואל זנוויל בכרך
רבותיו
רבי משה שמשון בכרךרבי משולם אליעזר (זיסמן) ברלין מפולדארבי מנחם מנדל באסרבי מנדל בס
תלמידיו
רבי דוד אופנהיים

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'שצ"ח (1638) בליפניק שבמורביה (צ'כיה), לאביו רבי משה שמשון בכרך, רב וורמס. גדל בבית סבתו, חוה בכרך הלמדנית, נכדת המהר"ל מפראג. למד אצל אביו ובפולדא, ובשנת ה'תכ"א (1661) הוסמך בפרנקפורט על ידי רבי מנחם מנדל באס. כיהן זמן קצר ברבנות במגנצא, ובשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר לרב קובלנץ. בשנת ה'תכ"ט (1669) שב לוורמס ושימש מלמד ומשנה לאביו. בזמן גירוש יהודי וורמס ישב בפרנקפורט, ובשנת ה'תנ"ט (1699) נתמנה לרב וורמס. חיבורו הידוע הוא שו"ת חוות יאיר, הקרוי על שם סבתו. חיבר גם את "מקור חיים" על שולחן ערוך אורח חיים ואת "חוט השני". נפטר בא' בטבת ה'תס"ב (1702) ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בוורמס.

תולדות חייו

רבי יאיר חיים בכרך נולד בשנת ה'שצ"ח (1638) בליפניק שבמורביה (צ'כיה). לפי דעה אחרת נולד בשנת ה'שפ"ח (1628) במאהריש-טריבאו. אביו, רבי משה שמשון בכרך, כיהן כאב"ד ודרשן בפראג ובוורמס. סבו, רבי אברהם שמואל בכרך, היה דרשן בפראג ומחבר "שמן המאור". אמו טופריש הייתה בת רב מדינת מורביה. בילדותו גדל בבית סבתו חוה בכרך, נכדת המהר"ל מפראג, שנודעה כאשה למדנית, ועל שמה קרא את חיבורו העיקרי. בצעירותו נשא את דינה, בתו של רבי משולם אליעזר (זיסמן) ברלין, אב"ד פולדא, ולמד אצל חותנו ואצל בנו רבי יצחק כשבע שנים. בשנת ה'תכ"א (1661) הוסמך להוראה בפרנקפורט על ידי רבי מנחם מנדל באס, תלמידו של רבי יואל סירקיש בעל "בית חדש". אחר כך כיהן זמן קצר ברבנות במגנצא, ובשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר לרב קובלנץ. לאחר שלוש שנים לא נבחר שנית, ובשנת ה'תכ"ט (1669) שב לוורמס, ושם עסק בתורה והרביץ תורה כאחד מבני הקהילה. לאחר פטירת אביו בשנת ה'ת"ל (1670) מילא את מקומו כממלא מקום, אך לא נתמנה רשמית לרבנות, והקהילה בחרה ברבי אהרן תאומים. בשנת ה'תמ"ט (1689), כשגורשו יהודי וורמס בידי הצבא הצרפתי, עבר לפרנקפורט וישב בה כעשר שנים. בשנת ה'תנ"ט (1699), כשהותר ליהודים לשוב לעיר, נתמנה לרב וורמס, ושימש בתפקיד כשנתיים עד פטירתו. מיוחסים לו כארבעים חיבורים, רובם בהלכה. המפורסם שבהם הוא שו"ת חוות יאיר, שנדפס בשנת ה'תנ"ט (1699) בסיוע רבי שמשון ורטהיימר, ונעשה לאחד מספרי השו"ת החשובים בדורות האחרונים. חיבורו "מקור חיים" על שולחן ערוך אורח חיים אבד ברובו, וחלק ממנו נמצא ונדפס בשנת ה'תשמ"ב (1982). ב"חוט השני" כונסו בעיקר תשובות אביו וסבו. חיבר גם את "מר קשישא" על התלמוד, את "עץ חיים" שאבד, ופירוש והגהות על הרי"ף. בין תלמידיו היה רבי דוד אופנהיים, לימים רב פראג. בנו רבי שמואל זנוויל בכרך המשיך את שושלת המשפחה, ונכדו רבי מיכאל בכרך כיהן כאב"ד בפראג. נפטר בא' בטבת ה'תס"ב (1702), כבן שישים וארבע, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בוורמס.

ספריו4

קישורים חיצוניים