
רבי זלמן סורצקין זי"ע
נולד~1880 למניינם·זחרינו
נפטרט בתמוז ה'תשכ"ו, 27/06/1966 למניינם·ירושלים
נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה
רבה של לוצק ווולין, יו"ר מועצת גדולי התורה, מחבר הפירוש אזנים לתורה.
קשרים
- אביו
- רבי בן ציון סורוצקין
- אמו
- חינה סורוצקין
- בני/בנות זוג
- שרה מרים בת רבי אליעזר גורדון
- ילדיו
- רבי אלחנן סורוצקיןרבי ברוך סורוצקיןרבי אליעזר סורוצקיןרבי ישראל סורוצקיןבן ציון סורוצקין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"מ (1880) בזחרינו שבפלך מוהילב (רוסיה), לאביו רבי בן ציון סורוצקין, רב העיירה. למד בישיבות סלבודקה, וולוז'ין וטלז, ובשנת ה'תרס"ה (1905) נשא לאישה את בתו של רבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. משנת ה'תר"ע (1910) כיהן ברבנות וורונובה, ומשנת ה'תרע"ב (1912) ברבנות ז'טל. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נבחר לרבה הראשי של לוצק וחבל וולין, והיה ממנהיגי אגודת ישראל באירופה. בשנת ה'ת"ש (1940) עלה לארץ ישראל, ייסד בה מחדש את ועד הישיבות, ועמד בראש החינוך העצמאי. בשנת ה'תשי"ד (1954) נעשה יושב ראש מועצת גדולי התורה. חיבר את הפירוש 'אזנים לתורה' על התורה, את 'הדעה והדיבור' ואת שו"ת 'מאזנים למשפט'. נפטר בירושלים בט' בתמוז ה'תשכ"ו (1966) ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תר"מ (1880) בעיירה זחרינו שבפלך מוהילב (רוסיה). אביו, רבי בן ציון סורוצקין, היה רב העיירה, ואמו הייתה חינה לבית שרין. אחיו היה רבי יואל סורוצקין. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה, בישיבת וולוז'ין ובישיבת טלז. בשנת ה'תרס"ה (1905) נשא לאישה את שרה מרים, בתו של רבי אליעזר גורדון, רבה של טלז וראש ישיבתה. בשנת ה'תר"ע (1910) נתמנה לרבה של וורונובה, ובשנת ה'תרע"ב (1912) לרבה של ז'טל, עיר הולדתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל 'חפץ חיים'. בימי מלחמת העולם הראשונה ברח למינסק ועמד שם בראש ועד הפליטים, ובשנת ה'תרע"ח (1918) שב לז'טל. לאחר המלחמה היה ממייסדי ועד הישיבות בווילנה. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נבחר לרבה הראשי של לוצק וחבל וולין, במקומו של רבי יחיאל יצחק רפפורט. בין שתי מלחמות העולם היה ממנהיגי אגודת ישראל באירופה, עמד בראש רשימתה לסנאט הפולני, והיה חבר בוועדה של משרד הדתות הפולני שאישרה מינויי רבנים בקהילות. בשנת ה'ת"ש (1940) נמלט מפולין ועלה לארץ ישראל, ובשנת ה'תש"א (1941) ייסד בה מחדש את ועד הישיבות. כיהן כסגן יושב ראש מועצת גדולי התורה, ולאחר פטירת רבי איסר זלמן מלצר בשנת ה'תשי"ד (1954) נעשה יושב ראשה עד פטירתו. כמו כן עמד בראש החינוך העצמאי בארץ ישראל. חיבורו הידוע הוא 'אזנים לתורה', פירוש על חמשת חומשי התורה בחמישה כרכים. בשם זה פורסם גם פירושו על תהלים. חיבר גם את 'הדעה והדיבור', דרשות בשלושה חלקים, פירוש על ההגדה, פירוש 'חוט של חסד' על מגילת אסתר, ושו"ת 'מאזנים למשפט'. בשנת ה'תשי"ב (1952) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. נפטר בירושלים בט' בתמוז ה'תשכ"ו (1966) ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות. בין בניו: רבי אלחנן סורוצקין, אב"ד ז'לודק; רבי ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בקליבלנד; רבי אליעזר סורוצקין, מייסד קריית יערים (טלז סטון); רבי ישראל סורוצקין, אב"ד פתח תקווה; ובן ציון סורוצקין, גזבר הקרן הקיימת לישראל. על שמו נקרא הרחוב הראשי בשכונת אונסדורף בירושלים.
ספריו3
- אזנים לתורה
- הדעה והדיבור
- מאזנים למשפט