
זכריה זי"ע - כהן גדול
נפטרי בתשרי ג'ק·ירושלים
נטמןנחל קדרון, ירושלים· מיקום הקבר במפה
כהן ונביא בימי יואש מלך יהודה, שנרגם בעזרת בית המקדש ביום הכיפורים שחל בשבת.
קשרים
- אביו
- יהוידע
מקומות בהם פעל
- ירושליםכהן ונביא בבית המקדש
תמצית ביוגרפית
כהן ונביא בימי יואש מלך יהודה, בנו של יהוידע הכהן, שגידל את יואש והעלה אותו למלוכה. לפי הרמב"ם קיבל את התורה מאביו ומסרה להושע בן בארי. במדרש מתואר כחתנו של המלך, ויש מקורות שכינוהו כהן גדול. לאחר מות יהוידע נטו שרי יהודה והמלך יואש לעבודה זרה. זכריה, שרוח ה' לבשה אותו, הוכיח את העם על שעזבו את מצוות ה', ובמצוות המלך רגמוהו באבנים בעזרת בית ה'. לפי חז"ל היה זה ביום הכיפורים שחל בשבת. לפני מותו אמר: "ירא ה' וידרש". לפי מסורת עממית נקבר במצבה הקרויה "קבר זכריה" בנחל קדרון, למרגלות הר הזיתים בירושלים.
תולדות חייו
זכריה היה בנו של יהוידע הכהן, שהציל את יואש בן אחזיה מידי עתליה, גידל אותו בבית המקדש והעלה אותו למלוכה על יהודה. במדרש הוא מתואר כחתנו של המלך, ובמקורות אחדים הוא נקרא כהן גדול. חז"ל ראו בו כהן, נביא ושופט גם יחד. הרמב"ם מנה אותו בהקדמתו למשנה תורה בשלשלת מסירת התורה: הוא קיבל מאביו יהוידע ומסר להושע בן בארי. כל ימי יהוידע הלך יואש בדרך הישרה ואף חידש את בדק בית המקדש. לאחר מות יהוידע השתחוו שרי יהודה למלך, והוא שמע בקולם, והעם עזב את בית ה' ועבד את האשרות והעצבים. על פי המסופר בדברי הימים ב (פרק כד), לבשה רוח ה' את זכריה, והוא עמד מעל העם ואמר: "למה אתם עוברים את מצות ה' ולא תצליחו, כי עזבתם את ה' ויעזוב אתכם". העם קשר עליו, ובמצוות המלך רגמוהו באבנים בחצר בית ה'. בשעת מותו אמר: "ירא ה' וידרש". הכתוב מוסיף שיואש לא זכר את החסד שעשה עמו יהוידע אביו והרג את בנו. לאחר מכן עלה חיל ארם על יהודה וירושלים, ויואש נהרג בידי עבדיו בגלל דמי בן יהוידע. חז"ל הרחיבו בחומרת המעשה. במדרש איכה רבה ובקהלת רבה מונה רבי יודן שבע עבירות שעברו ישראל באותו יום: הרגו כהן, נביא ודיין, שפכו דם נקי, טימאו את העזרה, והיה זה גם בשבת וגם ביום הכיפורים. עוד נאמר במדרש שזכריה נהרג בעזרת הכהנים. חז"ל דרשו עליו את הפסוק במגילת איכה "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא". בתלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב, סנהדרין צו ע"ב) ובמדרשים מסופר שדמו של זכריה לא נח ותסס בעזרה עד ימי חורבן הבית הראשון. כשבא נבוזראדן, שר הטבחים של נבוכדנאצר, וראה את הדם תוסס, הרג עליו רבים מבני ישראל, ובהם פרחי כהונה, עד שנח הדם. לפי המדרש עברו כמאתיים וחמישים שנה מימי יואש ועד ימי צדקיהו. הריגתו נמנתה בין החטאים שגרמו לחורבן. לפי מסורת עממית נקבר במצבה החצובה בסלע בנחל קדרון שלמרגלות הר הזיתים בירושלים, הקרויה "קבר זכריה".