
קשרים
- אביו
- איסי
- ילדיו
- אהבה
- רבותיו
- רב הונארב יהודה בר יחזקאלרבי יוחנןריש לקיש
- תלמידיו
- רבי ירמיהרבי אבא בר זבינארבי יצחק עטושיא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בבבל למשפחת כהנים, בנו של איסי. בבבל למד בישיבות סורא ופומבדיתא אצל רב הונא ורב יהודה בר יחזקאל, והיה מוכר כאחד מ"חסידי בבל". הוא השתוקק לעלות לארץ ישראל, ולפני עלייתו התענה מאה תעניות כדי שיהיה ראוי לכך. העלייה הייתה בניגוד לדעת רבו רב יהודה. בארץ ישראל התיישב בטבריה. שם למד אצל רבי יוחנן וריש לקיש, ולמד גם עם רבי אלעזר בן פדת ועם רבי אבהו. נודע בפרישותו ובהקפדתו, ונמנע מלקבל מתנות. תלמידו המובהק היה רבי ירמיה. נפטר בטבריה בשיבה טובה, ולפי המסורת נקבר בארבל.
תולדות חייו
רבי זירא היה אמורא בן הדור השלישי. בתחילה פעל בין אמוראי בבל, ולאחר מכן בין אמוראי ארץ ישראל. הוא נולד בבבל למשפחה שנחשבה למשפחת כהנים. אביו, איסי, היה גובה מכס, והתלמוד מתארו כאדם ישר שהשתדל לפטור תלמידי חכמים מן המס. בנו, אהבה, מוזכר בתלמוד. השם "זירא" פירושו בארמית "קטן", ומיוחס לקומתו הנמוכה. בבבל למד בישיבות סורא ופומבדיתא. רבותיו העיקריים שם היו רב הונא ורב יהודה בר יחזקאל, ויש מסורות שלמד גם לפני רב ושמואל. בין חבריו בבבל נמנו רבה ורב יוסף. כבר בבבל נודע כאחד מ"חסידי בבל". רבי זירא השתוקק לעלות לארץ ישראל, אף שרבו רב יהודה התנגד לכך. לפני עלייתו התענה מאה תעניות, ולפי רוב כתבי היד כדי לשכוח את דרך הלימוד של התלמוד הבבלי ולהיות ראוי ללימוד תורת ארץ ישראל. לאחר עלייתו התיישב בטבריה. שם למד לפני רבי יוחנן וריש לקיש, ונמנה עם באי בית מדרשו של רבי יהודה נשיאה. למד גם עם רבי אלעזר בן פדת ועם רבי אבהו, ובמשך הזמן נעשה לאחד מגדולי החכמים בטבריה. רבי זירא נודע בפרישותו, בהקפדתו ובהתרחקותו מקלות ראש. לפי המסופר בדק את עצמו בתנור כדי לבחון את שליטתו בגופו, ופעם אחת נחרכו שוקיו. לכן כינוהו חבריו "קטין חריך שקיה". הוא נמנע מלקבל מתנות, על פי הכתוב "ושונא מתנות יחיה". מסופר עליו שקירב את פורעי החוק שבשכונתו בטבריה והביאם לידי תשובה. רב שמואל בר יהודה שיבחו כאחד מגדולי החכמים בדורו. תלמידו המובהק היה רבי ירמיה, שרבי זירא כינה אותו "ירמיה בני". בין תלמידיו נמנו גם רבי אבא בר זבינא ורבי יצחק עטושיא. יש מעתיקים שבלבלו בינו לבין רבי זירא השני, אמורא מן הדור החמישי. הוא האריך ימים ונפטר בטבריה. התלמוד אינו מזכיר את מקום קבורתו. לפי מסורת עממית, שתועדה לראשונה בכתבי נוסעים מימי הביניים, נקבר בארבל, ליד קבר ניתאי הארבלי. לפי מסורת אחרת, שהחלה להופיע במקורות מהמאה ה-18, קברו בטבריה.