משנה תורה - פסולי המוקדשין ח א
חַטַאת הָעוֹף שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלַת הָעוֹף. אוֹ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחַטַּאת הָעוֹף. אֲפִלּוּ אַחַת בְּרִבּוֹא כֻּלָּן יָמוּתוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיוּ מְפֹרָשׁוֹת בִּשְׁעַת לְקִיחַת הַבְּעָלִים זוֹ חַטָּאת וְזוֹ עוֹלָה. אֲבָל אִם הֵבִיא עוֹפוֹת לְחוֹבָתוֹ מֵהֶן חַטָּאת וּמֵהֶן עוֹלָה וְלֹא פֵּרֵשׁ אֶלָּא כֻּלָּן סְתוּמוֹת וְנִתְעָרְבָה חַטָּאת אוֹ עוֹלָה בְּחוֹבָה זוֹ הַסְּתוּמָה יֵשׁ לָהֶן דִּינִים אֲחֵרִים: