משנה תורה - עדות ו ז

שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁטָר וּבָאוּ שְׁנֵי עֵדִים וְעִרְעֲרוּ עַל אֶחָד מֵהֶן שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּבָאוּ שְׁנַיִם אֲחֵרִים וְהֵעִידוּ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה. אִם עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ הֵעִידוּ שֶׁחָזַר הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶם שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה הָיוּ וְאִם אַחַר שֶׁחָתְמוּ הַשְּׁנַיִם הֵעִידוּ עָלָיו שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ חוֹתֵם עִמָּהֶן שֶׁהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ בְּעֵת חֲתִימַת הַשְּׁנַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁעִרְעֲרוּ עָלָיו בַּעֲבֵרָה. אֲבָל עִרְעֲרוּ עָלָיו בִּפְגַם מִשְׁפָּחָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אִמּוֹ לֹא נִשְׁתַּחְרְרָה וְעֶבֶד הוּא אוֹ לֹא נִתְגַּיְּרָה וְעַכּוּ''ם הוּא וְנוֹדַע אַחַר שֶׁחָתְמוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁאֵין בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ פְּגָם וְשֶׁהוּא כָּשֵׁר הֲרֵי זֶה חוֹתֵם עִמָּהֶם שֶׁזֶּה גִּלּוּי דָּבָר שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם הוּא: