משנה תורה - נזירות ג יב
ומַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לְנָזִיר לִזְמַן קָצוּב. שֶׁהַנָּזִיר לִזְמַן אָסוּר לְגַלֵּחַ עַד סוֹף יְמֵי נְזִירוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ({$במדבר ו ה| [T1000_a1] = 'במדבר' AND [T1000_a2] = 'פרק ו' AND [T1000_a3] = 'פסוק ה'$}) "כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם". וּנְזִיר עוֹלָם אִם הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ מֵקֵל בְּתַעַר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹ שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת כְּשֶׁיְּגַלֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר ({$שמואל ב יד כו| [T1000_a1] = 'שמואל ב' AND [T1000_a2] = 'פרק יד' AND [T1000_a3] = 'פסוק כו'$}) "וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ". וְאַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה הִיא מִפִּי הַקַּבָּלָה. וּנְזִיר עוֹלָם שֶׁנִּטְמָא הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה כְּמוֹ נָזִיר לִזְמַן קָצוּב: