תלמוד בבלי - נדה יט ב
לתלותהירוק עקביא בן מהללאל מטמא ולית ליה לעקביא דמיה דמיה הרי כאן ארבעהאב"א לית ליה ואב"א אית ליה מי לא א"ר חנינא שחור אדום הוא אלא שלקה הכא נמי מלקא הוא דלקי וחכמים מטהרין היינו ת"ק איכא בינייהו לתלות א"ר מאיר אם אינו מטמא משום כתם כו' א"ר יוחנן ירד ר"מ לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא וה"ק להו לרבנן נהי דהיכא דקא משכחת כתם ירוק אמנא לא מטמאיתו היכא דקחזיא דם ירוק מגופה תטמאאי הכי אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה משום רואה מבעיא ליהאלא ה"ק להו נהי היכא דקא חזיא דם ירוק מעיקרא לא מטמאיתו היכא דחזיא דם אדום והדר חזיא דם ירוק תטמא מידי דהוה אמשקה זב וזבהורבנן דומיא דרוק מה רוק שמתעגל ויוצא אף כל שמתעגל ויוצא לאפוקי האי דאין מתעגל ויוצא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לר' מאיראלא ה"ק להו להוי כמשקה להכשיר את הזרעים ורבנן בעי דם חללים וליכא אי הכי שפיר קאמרי ליה רבנן לר' מאיראלא הכי קאמר להו אלפוה בג"ש כתיב הכא שלחיך פרדס רמונים וכתיב התם ושולח מים על פני חוצותורבנן אדם דן ק"ו מעצמו ואין אדם דן ג"ש מעצמו רבי יוסי אומר לא כך וכו' היינו ת"ק הא קמ"ל מאן ת"ק רבי יוסי וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם איזהו אדום כדם המכה מאי כדם המכה אמר רב יהודה אמר שמואל כדם שור שחוטולימא כדם שחיטה אי אמר כדם שחיטה הוה אמינא ככולה שחיטה קמ"ל כדם המכה כתחילת הכאה של סכיןעולא אמר כדם צפור חיה איבעיא להו חיה לאפוקי שחוט או דלמא לאפוקי כחוש תיקוזעירי אמר רבי חנינא כדם מאכולת של ראש מיתיבי הרגה מאכולת הרי זה תולה בה מאי לאו דכוליה גופה לא דראשהאמי ורדינאה א"ר אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה ועד כמה עד בן עשריםמיתיבי תולה בבנה ובבעלה בשלמא בבנה משכחת לה אלא בעלה היכי משכחת להאמר ר"נ בר יצחק כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלהר"נ אמר כדם הקזה מיתיבי מעשה ותלה ר"מ