שלחן ערוך - אבן העזר קיח
תקנת נשואין של קהל טוליטולה ודיני נדוניא ובו יט סעיפים:תנאי השיור אינו אלא אם תמות האשה בחיי בעלה אבל לא אם תמות שומרת יבם ({$טור| [T11000_a1] = 'אורח חיים' AND [T11000_a2] = 'קיח'$}):
מי שגירש את אשתו סמוך למיתתו אע"פ שלא גירשה אלא כדי שלא תזקק ליבם דינה לענין כתובתה בתקנת טוליטולה כדין גרושה: הגה
(וכן כל ספק שיש בתקנה על יורשי האשה להביא ראיה דאין מוציאין ירושת הבעל מספיקא) (ב"י בשם תשובת הר"ן):
כל דין שיש לה בגביית כתובתה כפי דין תורה יש לה בחצי נכסים שנוטלת מכח התקנה:
ובלבד שתעשה בפני עדים ובלא זה זוכים היורשים מכח המנהג (כל זה תמצא מבואר בב"י בשם {$תשו' הרא"ש| [T17002_a1] = 'כלל נה' AND [T17002_a2] = 'סימן ג'$} ורשב"ץ)
אבל אם אינו עומד לגבות אלא לכשתתאלמן או תתגרש אינו יכול ב"ח לגבות ממנו אלא ימכרוהו ב"ד בטובת הנאה לו או לאחר אבל לא לבעל (וזהו אינו נכון אלא לא ימכרו ב"ד בטובת הנאה לא לו ולא לאחרים דכל לגבי בעלה ודאי מחלה ({$טור| [T11000_a1] = 'אורח חיים' AND [T11000_a2] = 'קיח'$}) ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן (ב"י בשם גמרא החובל):
המתנה בכתובה שלא ישא אשה אחרת עליה אינו מתנה על מ"ש בתורה:
אשה שמחלה כתובתה ונדונייתה לבעלה ואח"כ טענה שבאונס מחלה מפני שהיה מגזם עליה לגרשה או לישא אחרת מפני שאינה יולדת אין זה טענת אונס לבטל המחילה:
אבל אם תפסו היתומים מטלטלין וקברו אותו א"צ לשלם ({$ריב"ש סי' ק"ד| [T17003_a1] = 'שו"ת הריב"ש' AND [T17003_a2] = 'סימן קד'$}):
תקנת קהלות שו"ם שאנו נוהגין בזמן הזה בנדוניית חתנים כמו שנתבאר לעיל סוף סי' נ"ג י"א שהתקנה לא נתקנה רק בנדוניא אבל לא בירושה שנפלה לאשה בעודה תחתיו ({$תשו' הרא"ש כלל נ"ד| [T17002_a1] = 'כלל נד' AND [T17002_a2] = 'סימן א'$}) וכן במתנות שנתנו לחתן ובזמן שהנכסים חוזרין מכח התקנה וכן מנהג הקהלות ואין חילוק בין אם האב נותן הנדוניא או אחרים ({$ת"ה סי' שכ"א| [T17009_a1] = 'א' AND [T17009_a2] = 'שכא'$}) ואפי' הלך למקום שאין נוהגים מנהג הקהילות הולכין אחר מקום שנשאה שם ({$ריב"ש סימן ק"ה| [T17003_a1] = 'שו"ת הריב"ש' AND [T17003_a2] = 'סימן קה'$})