שלחן ערוך - יורה דעה קלב
שלא ליהנות מיין נסך. ובו ז' סעיפים:עובד כוכבים שנגע ביין שלנו אע"פ שאסור בהנאה מותר ליקח דמיו מאותו העובד כוכבים שאסרו ואם מכרו הישראל לעובד כוכבים אחר ואם לקח העובד כוכבים היין תחילה ואחר כך נתן המעות לישראל יש מי שאומר וכל זה לא מיירי אלא בעובדי כוכבים שמנסכין אבל בזמן הזה כל מגע שלהם אינו אוסר רק בשתיה (רש"י בשם הגאונים) כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ג:
שהרי לא סמכה דעתו אע"פ שמשך במה דברים אמורים כשמדד הישראל לכליו (או לכליו של עובד כוכבים שאין בו עכבת יין) ({$טור| [T11000_a1] = 'יורה דעה' AND [T11000_a2] = 'קלב'$}) מנדנד הכלי אם היה מונח בקרקע או שהיה אוחזו בידו באויר חוץ מדמי מעט היין שהיה בכלי אבל אם היה עכבת יין בשולי הכלי או שתפסו בידו דמיד שבא לאויר הכלי קנאו ולא נאסר היין עד שנגע בעכבת יין שבשולי הכלי העובד כוכבים והגביהו תחילה לקנותו הכל מותר דהרי קנאו תחילה קודם שמדד אבל אם לא הגביהו ומדד דינו כשאר יין הבא מכח עובד כוכבים כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ה
פועלים ישראלים שעשו מלאכה אצל עובד כוכבים ושלח להם חבית של יין בשכרם אם עד שלא קבלוה בשכרם מותר שיאמרו לו עד שאתה שולח לנו חבית זו תהא שלך ותתן לנו דמים כנגדה (ר"ן) ואם משקבלוה בשכרם אסור (ר' ירוחם והרא"ש) (וע"ל סימן קכ"ג דאף משקבלה שרי בזמן הזה):
אם לא הקדים לו דינר מותר (וכן מי שמזמן עובד כוכבים אצלו מותר ליתן מעות לעבדו לקנות להם יי"נ) (כל בו):
אע"פ שהעובדי כוכבים נותן יין נסך והוא חוזר ונותן לו דמים
שר שהיה מחלק יינו לעם ולוקח מהם דמיו לא יאמר ישראל לעובד כוכבים הא לך ד' זוז והכנס תחתי באוצר השר כדי שיקח העובד כוכבים אותו יין שכתבו בשם הישראל וליתן העובד כוכבים הדמים לשר אבל אומר לו הא לך ד' זוז ומלטני מן האוצר: