שלחן ערוך - חושן משפט קצט
יש דרכים שמעות קונות ויש זמן שמעות קונות. ובו ד סעיפים:יש מעות קונות כיצד היו לו מעות בידו בלא מנין ובלא משקל ואמר לחבירו מכור לי חפץ שלך במעות אלו שבידי ולקחם המוכר ולא דקדק לידע מנינם נקנה החפץ ללוקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו מפני שהוא דבר שאינו מצוי לא גזרו ביה רבנן: הגה
מיהו י"א דמיירי דוקא שאמר ליה מכור לי בהנאת מחילת הדמים שיש לי אצלך אבל אם אמר ליה מכור לי בדמים שיש לי בידך לא קנה (המגיד פ"ז דמכירה ור"ן פ' הזהב וע' בב"י) וע' לקמן סי' ר"ד סעיף י':
יש זמן שמעות קונות שהעמידו חכמים דבריהן על דין תורה בבשר בארבעה פרקים ואלו הם ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב ראשון של פסח וערב העצרת וערב ראש השנה שאם היה לטבח שור שוה מאה דינרים ולקח מהלוקח דינר כדי ליתן לו בשר כשישחוט ולא נתקבצו לו כל דמי השור משחיטין אותו בעל כרחו כדי ליתן הבשר ללוקח לפיכך אם מת השור מת ללוקח ומפסיד הדינר: הגה
יתומים או אפוטרופוס שלהם שמכרו מטלטלים ומשכן הלוקח ועדיין לא נתן המעות ונתייקרו חוזרים בהם כדין התורה שאין משיכה קונה אלא מעות