שלחן ערוך - אבן העזר קעב
דין יבם סריס וחרש שוטה וקטן וטומטום וכן היבמה ובו טז סעיפים:או שחלצו לאשתו אינו כלום: הגה ולא מחזקינן ליה בודאי סריס אלא אם ראו בו שנולד א' מסימני סריס כגון שהטיל מים ולא עשה כיפה
סריס אדם (פירוש שנסתרס ונחתך בידי אדם) שהיה לו שעת הכושר חולצין לאשתו והוא חולץ ואינו מייבם מפני שפסול לבא בקהל ואם עבר ובא עליה קנה ומוציא בגט (ואם היה יבמתו גיורת או שאר אשה המותרת לפצוע דכא מותר ליבמה) (נ"י פ' הערל):
אלו הם סימני איילונית כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש ואין לה שפולי מעים כנשים וקולה עבה ואינה נכרת בין איש לאשה
היו לו שתי שערות בזקנו אינו סריס אלא עד שיהיו לו כל הסימנים הללו ({$טור| [T11000_a1] = 'אורח חיים' AND [T11000_a2] = 'קעב'$}) אבל אם לא הביא ב' שערות בזקנו אפילו אין בו רק אחד מהסימנים הללו הוי סריס (המ"מ פ"ה דאישות וכן משמע בטור) היה לו שתי שערות בשאר הגוף אינו סריס אע"פ שיש לו כל הסימנין הללו ({$טור| [T11000_a1] = 'אורח חיים' AND [T11000_a2] = 'קעב'$}) .
וי"א שדינו כזכר לכל דבר:
ויש מי שאומר שהוא ספק ולחומרא:
אלא שאם בא על יבמתו מותר לקיימה:
החרשת והשוטה
וקטן אינם בני חליצה אבל מייבמין והקטן יוציא בגט אם בא עליה לאחר שהגדיל ואם לאו צריכה גט למאמרו וחלוצה לזיקתו:
שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואים לשתי נשים פקחות מת חרש בעל הפקחת אחיו הפקח רצה חולץ רצה מייבם מת פקח בעל הפקחת אחיו החרש אינו יכול לחלוץ וכונס ואינו מוציא לעולם:
שתי אחים פקחים נשואים ב' נשים אחת פקחת ואחת חרשת מת פקח בעל החרשת אין החרשת בת חליצה אלא כונס ואם רצה אחר כך להוציא בגט יוציא מת פקח בעל הפקחת אחיו רצה חולץ רצה מייבם:
ב' אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נשים אחת חרשת ואחת פקחת פקח לפקחת וחרש לחרשת מת חרש בעל החרשת אחיו הפקח כונס ואם רצה אח"כ יוציא בגט מת פקח בעל הפקחת אחיו החרש כונס ואינו מוציא לעולם ונ"ל שאם אין כאן אח אלא הוא חולץ לכתחלה מאחר שא"א בענין אחר (וע"ל סימן קס"ט בפירוש החליצה סעיף ס"ד):
אשת קטן ואשת השוטה פטורה מן החליצה ומן היבום אבל אשת החרש והזקנה והעקרה הרי הם כשאר כל הנשים וחולצת או מתייבמת: